Теилим, глава 93
Чтобы перейти к нужному фрагменту текста, выберите главу и стих.
Перевод:
Перевод: Дмитрий Сливняк, ред. Ицхак Стрешинский, Da Project, 2011. Источник — Sefaria.org, лицензия CC BY-NC.
Глава 93
93:1
יְהֹוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֢וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הֹוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃
Г-сподь – Царь, величием облекся Он, облекся Г-сподь, силой препоясался, и (потому) утверждена вселенная, не пошатнется.
ה׳ מָלַךְ. יֹאמְרוּ לֶעָתִיד:
אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל. בְּמָלְכוֹ תִּשְׂמַח הָאָרֶץ:
אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל. בְּמָלְכוֹ תִּשְׂמַח הָאָרֶץ:
93:2
נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵעוֹלָ֣ם אָֽתָּה׃
Утвержден издревле престол Твой, испокон веков Ты.
93:3
נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת ׀ יְֽהֹוָ֗ה נָשְׂא֣וּ נְהָר֣וֹת קוֹלָ֑ם יִשְׂא֖וּ נְהָר֣וֹת דׇּכְיָֽם׃
Подняли реки, Г-споди, подняли реки голос свой, поднимают реки шум свой.
נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה׳. לְשׁוֹן צְעָקָה וְקוֹבְלָן הוּא זֶה: אֲהָהּ ה׳, הִנֵּה הָאֻמּוֹת הַשּׁוֹטְפִים כַּנְּהָרוֹת נָשְׂאוּ קוֹלָם יֶהֱמָיוּן, וְאֶת דּוּךְ עָמְקֵי נִבְכֵיהֶם יִשְׂאוּ וְיַגְבִּיהוּ תָּמִיד לְהִתְגָּאוֹת נֶגְדֶּךָ. כָּל לְשׁוֹן דָּכָא לְשׁוֹן עֹמֶק וְשִׁפְלוּת:
93:4
מִקֹּל֨וֹת ׀ מַ֤יִם רַבִּ֗ים אַדִּירִ֣ים מִשְׁבְּרֵי־יָ֑ם אַדִּ֖יר בַּמָּר֣וֹם יְהֹוָֽה׃
Сильнее шума вод многих, могучих волн морских – Г-сподь в выси.
מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים וְגוֹ׳. יָדַעְתִּי אֲנִי, כִּי יוֹתֵר מִקּוֹלוֹת הַמַּיִם הָרַבִּים אֲשֶׁר יֶהֱמָיוּן עָלֵינוּ (ישעיה יז:יב), וּמֵאַדִּירֵי מִשְׁבְּרֵי הַיָּם הַזֶּה, אַתָּה אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה׳, וְיָדְךָ תַּקִּיפָה עֲלֵיהֶם:
93:5
עֵֽדֹתֶ֨יךָ ׀ נֶאֶמְנ֬וּ מְאֹ֗ד לְבֵיתְךָ֥ נַאֲוָה־קֹ֑דֶשׁ יְ֝הֹוָ֗ה לְאֹ֣רֶךְ יָמִֽים׃ פ
Свидетельства Твои верны совершенно, святость подобает дому Твоему, Г-споди, вовеки.
עֵדֹתֶיךָ. שֶׁהֵעִידוּ וְהִבְטִיחוּ נְבִיאֶיךָ לְבֵיתְךָ, שֶׁהוּא נַאֲוָה קֹדֶשׁ:
נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ. וּלְאֹרֶךְ יָמִים הוּא מְצַפֶּה לָהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָרְכוּ הַיָּמִים, נֶאֱמָנִים הֵם לַה׳ מְאֹד:
נַאֲוָה. כְּמוֹ ״נְאוֹת אֱלֹהִים״ (תהלים פג:יג), לְשׁוֹן נָוֶה. וְתֵדַע שֶׁכָּל נָאוֶה שֶׁבַּמִּקְרָא אֵינָן מְפִיקִין אָלֶ״ף, לְפִי שֶׁהֵם לְשׁוֹן נוֹי, וְזֶה מֵפִיק אָלֶ״ף:
נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ. וּלְאֹרֶךְ יָמִים הוּא מְצַפֶּה לָהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָרְכוּ הַיָּמִים, נֶאֱמָנִים הֵם לַה׳ מְאֹד:
נַאֲוָה. כְּמוֹ ״נְאוֹת אֱלֹהִים״ (תהלים פג:יג), לְשׁוֹן נָוֶה. וְתֵדַע שֶׁכָּל נָאוֶה שֶׁבַּמִּקְרָא אֵינָן מְפִיקִין אָלֶ״ף, לְפִי שֶׁהֵם לְשׁוֹן נוֹי, וְזֶה מֵפִיק אָלֶ״ף: