Теилим, глава 120
Чтобы перейти к нужному фрагменту текста, выберите главу и стих.
Перевод:
Перевод: Дмитрий Сливняк, ред. Ицхак Стрешинский, Da Project, 2011. Источник — Sefaria.org, лицензия CC BY-NC.
Глава 120
120:1
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶל־יְ֭הֹוָה בַּצָּרָ֣תָה לִּ֑י קָ֝רָ֗אתִי וַֽיַּעֲנֵֽנִי׃
Песнь ступеней. К Г-споду в несчастьи воззвал я, и Он ответил мне.
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. שֶׁיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם אוֹתוֹ עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל עַד עֶזְרַת נָשִׁים, וְיֵשׁ כָּאן חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁל שִׁיר הַמַּעֲלוֹת (סוכה ה:ד). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ שֶׁיִּסְּדָן דָּוִד לְהַעֲלוֹת אֶת הַתְּהוֹם, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה נג.). וּלְפִי אַגָּדָה פִּתְרוֹנוֹ שִׁיר לְמֵאָה עוֹלוֹת (ירושלמי סנהדרין י:ב):
120:2
יְֽהֹוָ֗ה הַצִּ֣ילָה נַ֭פְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁ֑קֶר מִלָּשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃
Г-споди, спаси душу мою от уст лживых, от языка коварного.
מִשְּׂפַת שֶׁקֶר. זַרְעוֹ שֶׁל הָרָשָׁע, שֶׁצָּדִין אֶת הַבְּרִיּוֹת בְּפִיהֶם בַּעֲלִילוֹת רֶשַׁע:
120:3
מַה־יִּתֵּ֣ן לְ֭ךָ וּמַה־יֹּסִ֥יף לָ֗ךְ לָשׁ֥וֹן רְמִיָּֽה׃
Что даст тебе и что прибавит тебе язык коварный?
מַה יִּתֵּן לְךָ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
וּמַה יּוֹסִיף לְךָ. שְׁמִירָה וּמְחִיצּוֹת, הֲרֵי אַתְּ נְתוּנָה לִפְנִים מִשְּׁתֵּי מְחִיצּוֹת (ערכין טו:):
וּמַה יּוֹסִיף לְךָ. שְׁמִירָה וּמְחִיצּוֹת, הֲרֵי אַתְּ נְתוּנָה לִפְנִים מִשְּׁתֵּי מְחִיצּוֹת (ערכין טו:):
120:4
חִצֵּ֣י גִבּ֣וֹר שְׁנוּנִ֑ים עִ֝֗ם גַּחֲלֵ֥י רְתָמִֽים׃
Остры стрелы сильного с (горящими) углями дроковыми.
חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים. וַהֲרֵי אַתְּ הוֹרֶגֶת בְּמָקוֹם רָחוֹק כְּחֵץ:
עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. כָּל הַגֶּחָלִים, כָּבוּ מִבַּחוּץ – כָּבוּ מִבִּפְנִים, וְאֵלּוּ כָּבוּ מִבַּחוּץ וְלֹא מִבִּפְנִים (בראשית רבה צח:יט). דָּבָר אַחֵר (ערכין טו:): מַה יִּתֵּן לְךָ. מַה סוֹפוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְזֹר עָלֶיךָ? חִצֵּי גִבּוֹרִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. חִצִּים מִלְמַעְלָה וְגֵיהִנֹּם מִלְּמַטָּה:
עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. כָּל הַגֶּחָלִים, כָּבוּ מִבַּחוּץ – כָּבוּ מִבִּפְנִים, וְאֵלּוּ כָּבוּ מִבַּחוּץ וְלֹא מִבִּפְנִים (בראשית רבה צח:יט). דָּבָר אַחֵר (ערכין טו:): מַה יִּתֵּן לְךָ. מַה סוֹפוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְזֹר עָלֶיךָ? חִצֵּי גִבּוֹרִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. חִצִּים מִלְמַעְלָה וְגֵיהִנֹּם מִלְּמַטָּה:
120:5
אֽוֹיָה־לִ֭י כִּי־גַ֣רְתִּי מֶ֑שֶׁךְ שָׁ֝כַ֗נְתִּי עִֽם־אׇהֳלֵ֥י קֵדָֽר׃
Горе мне, что жил я с Мэшэхом, обитал у шатров Кэйдара.
אוֹיָה לִי. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כִּי כְּבָר לָקִיתִי בְּגָלֻיּוֹת רַבִּים, הֲרֵי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ עִם בְּנֵי יֶפֶת (בראשית י:ב) בְּמַלְכוּת פָּרַס וְיָוָן וּמֶשֶׁךְ (יומא י.):
120:6
רַ֭בַּת שָֽׁכְנָה־לָּ֣הּ נַפְשִׁ֑י עִ֝֗ם שׂוֹנֵ֥א שָׁלֽוֹם׃
Долго обитала душа моя у врага мира.
120:7
אֲֽנִי־שָׁ֭לוֹם וְכִ֣י אֲדַבֵּ֑ר הֵ֝֗מָּה לַמִּלְחָמָֽה׃ פ
Мирен я, но как заговорю – они к войне.
אֲנִי שָׁלוֹם. עִמָּהֶם:
וְכִי אֲדַבֵּר. עֲלֵיהֶם שָׁלוֹם, הֵמָּה בָּאִים לְהִלָּחֵם בִּי:
וְכִי אֲדַבֵּר. עֲלֵיהֶם שָׁלוֹם, הֵמָּה בָּאִים לְהִלָּחֵם בִּי: